top of page

הבית בים התכלת / טי-ג'י קלון – (הבית הוא איפה שהלב נמצא)

  • תמונת הסופר/ת: יאיר ליבמן
    יאיר ליבמן
  • 25 ביוני
  • זמן קריאה 3 דקות



"לב האדם דומה מאוד לים, יש לו סערות, יש לו גאות ושפל, ובמעמקיו יש לו גם פנינים"-וינסנט ואן גוך


**


מה:


תכירו את ליינוס בייקר.ליינוס הוא בחור בן 40 שחי בבית קטנטן עם תקליטים מיושנים וחתול סנוב למדיי.ליינוס עובד למחייתו בתור עובד סוציאלי 'במשרד לטיפול בנוער מאגי' כשתפקידו כרוך בלדאוג לרווחתם של ילדים בבתי היתומים הנתונים לפיקוח ממשלתי. 


יום אחד ליינוס מקבל זימון מ'ההנהלה הגבוהה מאוד' ומקבל מהם משימה לנסוע לבית יתומים מיוחד במינו שנמצא על אי הרחק ממקום עבודתו וביתו ולתת את חוות דעתו המקצועית אם כמו שאר הבתי יתומים, עם הבית הזה מיועד להישאר פתוח או שייסגר לצמיתות.


מהר מאוד ליינוס יגלה שהבית הוא בכלל לא מה שהוא ציפה לו ויותר מאשר שהוא ייצטרך להציג נתונים, לסקר, לפענח ולהגיע למסקנות מקצועיות על הבית, הילדים ומנהל הבית, אולי זה בעצם הבית עצמו וכל מה ומי שנמצא בו שיעזרו לליינוס לגלות רבדים נוספים בתוכו שלא שיער שהיו טמונים בו.

 

תחושותיי:


ברשותכם אתחיל עם וידוי קטן.אחד הדברים שמשכו אותי לרצות לקרוא את הספר הזה הייתה הכריכה. מה לעשות שאני מעריץ לא קטן של של הים. במיוחד כשהוא תכלת. אז כן, לכל אלו שאומרים שאי אפשר לשפוט ספר לפי הכריכה שלו, אז הם לא לגמרי צודקים.


אז מה חשבתי עליו חוץ מהכריכה?אז קודם אציין שמבחינה עלילתית, אין פה ממש משהו חדשני שטרם ראיתם בספרים או מדיות אחרות. הישר מהעמודים הראשונים אתם כבר דיי תדעו לאן הרוח נושבת עם הספר. אבל האם רק בגלל שהעלילה צפויה מראש אז זה הופך את הספר לבנאלי? ותשובתי היא – לא.


תחשבו על הספר בתור מנה טעימה שלא אכלתם בה זמן מה במסעדה כלשהי, אתם יודעים מה אתם תאכלו כמה זה יהיה טעים ובכל זאת אתם תקנו את המנה ותהנו ממנה. אז זה מה שאני הרגשתי פחות או יותר עם הספר. אממה, אתם יכולים גם לצפות למספר חורים בעלילה אבל בעיניי הם לא מספיק חשובים באופן שהם הורידו לי מהספר.


טוב אולי בכל זאת האנלוגיה של המנה היא לא הכי קולעת כי יש לכם גם את הסגנון כתיבה של קלון שבתור ספר ראשון, אני מוריד בפניו את הכובע (לפחות ברוב הספר היות ולא היו חסרים בו כמה בעיות). בנוסף יש לכם את הדמויות הססגוניות גם אם לא הכי עמוקות כמו ליינוס, ארתור, זואי וכמובן הילדים. במיוחד שניים שבעיניי בלטו יותר מכל השאר עם ההומור שלהם שהם לוסי וטליה. ולא, ליינוס לא צריך להגיד "אוי ואבוי" כל שתי שניות.


אלמנט נוסף שהיה חלק אינטגרלי של להישטב לספר היו הסביבה והאווירה. שבעיניי  היו הצד החזק ביותר בספר באופן שגרמו לי לרצות להיות גם בבית בים התכלת. ובתכלס, מי לא היה רוצה להיות שם?!


ומה בנוגע למסר של הספר? ובכן כמו שציינתי שלמרות שלא היה כאן שום חדש תחת השמש מבחינה עלילתית, המסר של הספר ועם כל החשיבות שלו, כן הצליח להדהד בי. במיוחד בעידן המודרני שבו כל מה שקשור לחשיבה ביקורתית וקבלת האחר ממשיכה לצערי להיות בירידה מתמדת, הודות לשימוש יתר בטיקטוק וברשתות החברתיות באופן כללי.

 

מכאן למחוז הספויילרים ואז סיכום נטול ספויילרים אז ראו הוזהרתם.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

1.    אה ארתור דלוק על ליינוס?!? לא נכון!! בחיי שלא הייתי מצליח לעלות על זה גם אחרי כל הרמיזות, ואיך שליבו של ליינוס התחמם בכל פעם שליינוס דיבר או חייך או עם כל המחמאות שארתור הרעיף על ליינוס בכל הזדמנות שניתנה לו. בקיצור סרקזם בצד – לדעתי הסופר יכל לכתוב את ליינוס וארתור בצורה שהקשר ביניהם היה מעט יותר מעורפל ונתון לניחוש של האם הם כן יהיו ביחד או לא עד העמודים האחרונים.

2.    אני דיי ציפיתי שליינוס ייצטרך להילחם עם שיניו כנגד ההנהלה הגבוהה בסוף הספר כשהוא נותן את הקייס שלו ופוצח בנאום מחולל אולמות על למה הבית צריך להישאר פתוח. במיוחד שאחרי כל הבניית דמות סביב צ'ארלס בספר, הייתי מצפה לאיזה עימות דרמתי בינו לבין ליינוס. אבל עשה רושם שהסופר רצה לסגור את הפינה הזאת כמה שיותר מהר וחבל זה היה המצב.

3.    קצת קטנוני מצידי אבל זה היה דיי משעשע ולא הכי משכנע לקרוא שבמקרה כל מי שהגיע להפגין ברציף שבכפר היו נטולי ילדים.

4.    באופן אישי הייתי די סקפטי לגבי הספר מחשש שהפוקוס העיקרי יהיה עמוס בפוליטיקת זהויות. אבל לשמחתי, לא רק שזה לא היה המצב, אלא שמצאתי את עצמי מתחבר ומחבב את הדינמיקה והכימיה של ליינוס ​​וארתור, מלבד האובר רגשניות הברורה.

5.    כן אנחנו יודעים שהאי זכה למזג אוויר מושלם עם שמש חמה ומלטפת שלא מפסיקה להאיר ולחמם אבל זה לא מה שצריך לצייר את העיר בתור מקום שהוא רק קודר ואפלולי ושלא מפסיק לרדת גשם.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לסיכום:


'הבית בים התכלת' הוא בסך הכל ספר משעשע וחמוד למדיי, עם אטמוספירה מלבבת, מסר שעדיין רלוונטי לימינו ואחד שיחד עם זאת, היה אפשר להיות קצת יותר נועז עם העלילה ואחד שהיה אפשר להוסיף מעט יותר רובד ועומק לדמויות שלו.


**


7/10

תגובות


Join my mailing list

© 2023 by The Book Lover. Proudly created with Wix.com

bottom of page