לוגוס / נ. וונדי - (אני כינור)

"אני רוצה את הכל ואני רוצה את זה עכשיו"

-קווין

**

מה:

לוגוס הוא רובוט משוכלל למדיי של חברת טכנולוגיה ורובוטיקה כשהוא קיבל את התפקיד בלהיות אחראי על מגדלור שממוקם על אי ולכוון אוניות וכלי שייט שמגיעים לאיזור שלו. יום אחד הוא מגלה שיש לו רצון לא ברור לרצות לנגן בכינור. נדהם מהתגלית החדשה הזו ויותר מאשר הרצון לנגן, הוא בונה רפסודה ומתחיל מסע אישי באיים שונים בלנסות בכלל להבין מהיכן הגיע הרצון עצמו לרובוט כמוהו. אך לא כולם מרוצים מהתגלית החדשה של הרובוט כי האיש הבכיר של החברה רואה ברצון של הרובוט סכנה ממשית לחברה כולה. ולשם כך הוא ושכיר חרב ייצטרכו לעשות את מה שנדרש כדי שהרובוט לא יירצה יותר משהו בחייו לעולם.

תחושותיי:

אז את לוגוס אני קיבלתי כמתנה מחבר היות ומדובר בספר הביכורים שלי והסכמתי לקרוא אותו לאחר שהתקציר והכריכה סיקרנה אותי. ואני שמח להגיד שאני שמח שיצא לי לקרוא אותו. לוגוס הוא ספר שמאוד יזכיר לכם את הנסיך הקטן כשהגיבור שלנו קופץ מאי לאי ונתקל באנשים שונים ומשונים שייגרמו לכם לצחוק ולחשוב לזמן מה על הרעיונות הפילוסופיות שהם מביאים בפני הרובוט. בין אם זה מה התפקיד של הדת, את האבסורדיות של להיות פלורליסטי קיצוני או דתי פאנטי או מה זה בעצם אומר להיות ברצון והאם זה יכול ללכת יד ביד עם האדם הרציונל או הרובוט.

ואכן הספר מצחיק ומעורר מחשבה באופן שזה לפעמים הציב לי מראה בתור מישהו דתי ובעל רצונות שונות בחייו. מה שאני לצערי לא נוטה לעשות יותר מדי עם העומס של החיים. וכמו עם הנסיך הקטן, כל דמות בספר היא ססגונית ומוזרה כשכל אחד מציב בפני לוגוס את התשובה שהוא מקווה למצוא, וישנם דמויות שמנסים גם הם לשבור אותו לרסיסיסים כשהוא הוא לא ממש מתיישר עם מה שדמויות מסוימות מאמינים בהם ודורשים מאחרים להאמין גם. וכל זה לפני שהסוללה שלו תיגמר כשבכל פרק חדש, רואים כמה אחוז נשאר לו, שאני חשבתי שמדובר במשהו מגניב ומקורי.

למרות שהספר זורם, קליל, פחות מ200 עמודים וכל פרק הוא גג עד 10 עמודים, ניתן קצת ללכת לאיבוד בין כמות הרעיונות והנושאים שהסופר מביא לספר. זה כאילו שהסופר החליט לקחת פתקיות קטנות של הגיגים שהוא רשם בחייו ואמר, "טוב אני פשוט את כל אשר בליבי שאי פעם כתבתי ואנסה לדחוס את הכל בספר קצר". עכשיו כספר ראשוני זה לא בהכרח דבר רע ואני בכללי מעריך אנשים שלפחות מנסים את מזלם בכתיבה והוצאת ספר ראשון. משהו שאני רק יכול לדמיין שהוא לא הליכה בפארק. אבל יחד עם זאת, אין ספק שמדובר בסופר נבון ובעל חשיבה עמוקה על החיים ופילוספיות שונות שמגיעות איתו. כך שעם קצת פולישינג ואימון, אני מרגיש דיי אופטימי שהספר הבא יהיה אף יותר טוב אם הוא יחליט להמשיך את המגמה של שילוב סיפורת עם עיון.

**

לסיכום:

לוגוס הוא ספר חמוד, קליל, זורם, מצחיק ומעורר מחשבה שייגרום לכם לעצור רגע ולנסות להבין מעט יותר טוב למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים בחיים ולמה אנחנו החלטנו לחיות את חיינו כפי שאנחנו חיים אותו כרגע ואף להשאיר רפסודה בחוף לחיפוש אחר שינוי אם אי פעם "נרצה" בכך ליתר ביטחון.

**

7/10