פרוייקט הייל מרי / אנדי וייר – (פתאום קם אדם)

"מה עשית היום שגרם לך להרגיש גאווה"

-הת'ר סמול

**

מה:

ד"ר ריילנד גרייס הוא מורה למדעים בתיכון ביניים שבסה"כ אוהב את עבודתו. וכשריילנד לא מורה למדעים אז הוא אסטרונאוט בחלל, שנמצא במערכת שמש אחרת שנאלץ להציל את העולם מהכחדה טוטאלית שמאיימת על כלל האנושות. הסיבה? חיידקים שנקראים אסטרופגים ששואבים את האנרגיה מהשמש ואיתה את האור שלה, מה שיביא את כדור הארץ לכוכב לכת אחד גדול של קרח ואי יכולת לגדל אוכל. העניין שריילנד בדיוק קם מתרדמת ארוכה בחללית כשאין לו ממש זיכרון על מה, איך ולמה הוא שם. עם שעון החול שמתרוקן, ריילנד יצטרך לאגור את כל האמצעים שלרשותו על החללית והידע המדעי שלו כדי להיות הגיבור שאנושות זקוקה לו בשעה הגורלית שלהם.

תחושותיי:

למי שלא מכיר אותי, אני לא איש מדע. כלומר אני כן חובב מדע אבל אני בדיוק אחד שמתמקצע בתיאורים מדעיים ונוסחאות כאלו ואחרים. למה אני מספר לכם את זה? כי חלק ניכר של הספר מרגיש כמו חוברת הוראות על איך להציל את העולם ולהשתדל לא למות תוך כדי. שבתכלס זה הגיוני ומתבקש בהינתן שהגיבור הראשי שלנו הוא איש מדע שמשתמש עם תיאוריים מדעיים על מה הוא צריך לעשות כדי להוריד את האיום המוחשי מפני כדור הארץ. פרויקט הייל מרי הוא בכמה מובנים שילוב של 'בין הכוכבים' מבחינת המדע והריגוש, 'לבד על מאדים' מבחינת הבדידות וההתמודדות, 'ארמגדון' מבחינת האבסורדיות שלו ושני סרטים נוספים שאותם אזכיר בספוילרים כשזה מגיע לחברות ומוסיקה. קחו את כל הסרטים האלה ביחד ויצא לכם ספר שלמרות חסרונותיו, הוא איכשהו עובד יפה מאוד. ואיפשהו שהוא פחות... ובכן, קצת קשה להתעלם מהבעיות. במיוחד עם שתי דוגמאות עיקריות שהו לי בספר: (השניה תהיה בספוילרים). מן הראוי שכחלק מההכנות לשיגור ולמשימה, היה צורך להשאיר איזו הודעה גדולה לריילנד לאחר שהיה מתעורר מהתרדמת, במקום שהוא היה צריך לחכות שהזיכרון שלו יחזור לעיתו ויצטרך על הדרך לנחש מה הוא עושה בחללית. במיוחד כשפריקינג גורל כדור הארץ מונחת על כף ידו?!?!

עכשיו וייר הוא סופר למופת. קודם כל, אני יכול רק לשער שהוא עשה את הבדיקת נאותות שלו בכל הנוגע למדע בספר, באופן שאצטרך פשוט לסמוך על המילה הכתובה ולקחת בחשבון שלמרות שמדובר במד"ב, וייר עשה את מיטב יכולתו לכתוב את הספר בצורה הכי אמינה שיכולה להיות ואני מניח שזה אחד האספקטים שאנשים העריכו בספר. וחוץ מהמד"ב, אמנם לא יצא לי לקרוא ספרים רבים של אנשים שנמצאים לבד איפשהו בלי יכולת לתקשר עם אף אחד ואיך שהם מתמודדים עם המצב, אבל וייר בהחלט יודע לכתוב דמויות בודדות כשהוא הצליח להוסיף הומור באופן שגרם לי לצחוק בקול מספר פעמים אז שאפו גדול גם על זה.

***ומכאן למעוז הספוילרים ואז סיכום נטול ספוילרים אז ראו הוזהרתם***

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

1.      אהבתי את ההומאג' הקטן שוייר נתן ל'לבד על מאדים' כשהסצינה האחרונה היא התלמידים הארידים שמרימים יד בעקבות שאלה של ריינלד.

2.      אמנם אני מבין הדחיפות להציל את שתי הפלנטות אבל היה לי חסר מעט יותר דיונים פילוסופים בין ריילנד לרוקי ויותר הבעת עניין בבני אדם מצד רוקי ולהיפך מצד ריילנד. כאילו בואו, הרגע שניכם פגשתם את החייזר הראשון בחייכם כך שיכולתם להביע קצת יותר התלהבות.

3.      אפרופו רוקי, אני יכול רק להניח שוייר החליט לכתוב את ההתקשרות בינו לבין ריילנד כמו שהחייזרים תקשרו עם הבני אדם בסרט 'מפגשים מהסוג השלישי'.

4.      אהבתי את ההחלטה של וייר לכתוב את ריילנד בתור פחדן כשהוא סירב לסטראט להצטרף למשימה משתי סיבות – הראשונה שזה הפך אותו לדמות מעט יותר רציונאלית ואמינה, במיוחד לאחר שהורגלנו לחשוב שהגיבור הראשי היה מיד קופץ לחללית מבלי להסס. והשניה שהיא תרמה להתפתחות הדמות שלו כשהוא עשה את המעשה האציל והחליט להציל את רוקי ואת שאר הארידים. וזה בעיניי, וכנראה בעיניי רוב הקוראים, החלק שהיה הכי חזק ומרגש בספר. אה כן ופה נכנס הסרט שהוא אי.טי. מבחינת החברות.

5.      מאידך, אני לא לגמרי סגור בנוגע לאיך אני מרגיש עם ההחלטה של ריילנד להישאר באריד. במיוחד שהוא בפועל כן יכל לחזור לכדור הארץ באיזשהו שלב. אבל נו, אם אתם שואלים אותי בנוגע לסוף הפתוח – אני מהמר שהוא כן היה חוזר.

6.      בסרט ארמגדון, צחקו על זה שבמקום ללמד אסטרונאוטים איך לקדוח, החליטו ללמד קודחים איך להיות אסטרונאוטים בפחות מ15 יום. אז מה תגידו על ריילנד שנאלץ להיות בעל כורחו אסטרונאוט בלי שום הכנות מוקדמות?!? ואפרופו ארמגדון, כשגורל כדור הארץ נמצא בסכנת הכחדה אז מן הראוי לשלוח לפחות שתי חלליות ליתר ביטחון. אחת שהמדענית מפרו הייתה מצטרפת.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לסיכום:

פרויקט הייל מרי הוא לא ספר מושלם והבעיות שיש בו, הן דיי בולטות. אבל למרות זאת, הספר עדיין מצליח להיות מצחיק, מותח, הרפתקני, מרגש וספר שבהחלט יכול להיות מעובד לסרט מוצלח לא פחות במידה ומישהו כמו ראיין רינולדס יגלם את ד"ר ריילנד גרייס וסנדרה בולוק מגלמת את סטראט.

**

7.5/10