צומת מילר – תשמרו על כובעכם.

צומת מילר (הסרט. לא הסדרה שהייתה אמורה להיות הדבר הטוב הבא לאחר 'רמזור'). הינו סרט פשע של האחים כהן האהובים. (פארגו, ביג לבוסקי, אחי איפה אתה)

העלילה מתרחשת בשנות ה-20 בתקופת האיסור על מכירה וצריכת אלכוהול בעיר כלשהי בארה"ב שבו הצופה עוקב אחר גיבורינו טום רייגן (גבריאל ביירן מהחשודים המיידים) שהוא עובד כיועץ לשני גנגסטרים יריבים והמטלות שניצבים בפניו ויחסיו עם האישה שנמצאת במערכת יחסים עם אחד מהם. כל שאר מידע שארחיב כאן רק יסבך אתכם יותר ממה שצפוי לכם בסרט אבל אל דאגה, כמו רוב הסרטים של האחים, לבסוף הכל מתחבר.

עכשיו למרות שזה סרט דרמה, המעריץ המצוי של האחים כהן ירגיש דיי בבית בסרט זה היות שהאחים אינם שוכחים להכניס את המינון המדויק של קומדיה בכדי שהסרט לא יהיה קודר מדי לאורכו.

כל השחקנים נתנו הצגה טובה ללא ספק אבל גבריאל ומרסיה גיי הרדן (האישה השטנית בסרט הערפל של סטיפו קינג) משרתים את עבודתם נאמנה בסרט.

במיוחד אלברט פיני שפשוט גונב את ההצגה בסצנה מסוימת שבוא ניתן אף ולהינות מגירסא מצמרמרת של השיר danny boy ברקע.

אולם אלו קטעים ממש קצרים אבל המוסיקה הרגישה כחלק בלתי נפרד בסרט והתלבש יפה בתחושה שהוא מעביר תוך כדי סצנות מסוימות.

בשבילי מה שהיה יפה בסרט זה שלא באמת יודעים אם הגיבור איש טוב או רע (אם יש לו לב או שאין לו ליתר דיוק) ואם הוא אגואיסט או שבאמת אכפת לו מהאישה ואלה שקרובים לה.

לסיכום:

לצערי לא היו חסרים קטעים יבשים בסרט והעלילה יכולה להיות דיי איטית והוא לא יצמיד אתכם לקצה של הכיסא מרוב מתח והתרגשות אבל בסה"כ זו יצירה שכנראה לא אסרב לחזור לצפייה חוזרת בעתיד.

7/10