אל תגלה / הרלן קובן – (בלי סודות)

"אל תגלו סודות למי שאמונתם ושתיקתם טרם נבחנו"

-מלכת אליזבת' הראשונה

**

מה:

ד"ר דיוויד ואליזבת' בק הם זוג צעיר שנשואים באושר והם בדרך לאגם בודד כדי לחגוג את הנשיקה הראשונה שלהם. אבל מהר מאוד הערב האינטימי שלהם הופך לטרגדיה נוראית כשאליזבת' נחטפת ולאחר מכן נרצחת. למרות שהרוצח נמצא ומועמד לדין, דיוויד לא ממש מצליח להתגבר על התקרית הטראגית. ביום השנה השמיני למותה של אליזבת, שתי גופות נחשפות באותו אגם שבו התרחשה החטיפה. בנוסף, דיוויד מקבל מייל ממקור לא מזוהה שמזכיר ביטוי שרק דיוויד ואליזבת צריכים לדעת.

תחושותיי:

יש סרט שנקרא 'יהלום מלוטש' בכיכובו של אדם סנדלר שיצא לפני מספר שנים. אני לא ארחיב על הסרט אבל רק אציין שכמו עם 'אל תגלה', הוא לא נותן לצופים שלו רגע אחד של להסדיר נשימה כשזה בא לידי ביטוי שבשום מצב הרגשתי שהגעתי לסצינה מיותרת והעלילה פשוט מתקדמת בצורה אחידה ומהירה עם פרקים קצרים לכל אורך הספר.

בנוסף שלאחרונה יצא לי לצפות בסרט 'הנמלט' עם האריסון פורד. כך שלמי שצפה בסרט יזדהה איתי ש-ובלי להיכנס לספויילרים, כמה מההתרחשויות שקורות לא קצת בספר, החזירו אותי לסרט. בעיקר עם סצינות המרדפים השונים שהיו מאוד מבדרים.

ישנם ספרים שסופרים ייכתבו את "הסצינה הגדולה" לקראת סוף הספר, היא תסתיים, ואז יישארו מספר עמודים של "אחרית דבר" שזה לא משהו רע בפני עצמו. כאן זה לא המצב. הקורא ימשיך לנסות לנחש את ההתפתחות הבאה ממש עד לסוף הספר שלא יהיה ממש צורך לאחרית דבר. ובאיזשהו מובן, הדובדבן שבקצפת באה לידי ביטוי שהרלן משאיר את הקורא על קצה הכיסא ממש עד לעמוד האחרון. ובסדר אולי הדמויות בספר לא עמוקים או מורכבים מי יודע מה, אבל כמו עם ספרים אחרים שיצא לי לקרוא בעבר, זה לא ממש אמור להפריע אם יש לכם ספר בעל עלילה מלוטשת וקולעת שתגרום לכם להמשיך לדפדף ולרצות לדעת מה לעזאזל יקרה עכשיו.

מה שמצחיק, זה שבעוד עם ספרים אחרים אני מתלונן שהם ארוכים מדי ו/או היו צריכים עורך טוב. כאן זה הרגיש שהעורך עשה עבודה "טובה מדי". באופן שהפרקים נמשכים כ15-20 עמודים שכפי שציינתי, כל מה שצריך לקרות כדי לקדם את העלילה, קורה צ'יק צ'אק כמעט בלי מעצורים מבלי להתעכב בכלל. אלמנט בספר שדווקא  כן גרם לי לרצות שנתעכב קצת כדאי לקרוא על איזה backstory או סתם דיבור חולין בין הדמויות כמו בספרות זולה.

נקודה נוספת שראויה לציון, זה הבמה הראויה שהרלן נותן לדמויות שלו. בעיקר לכמה מהנבלים שהם לא לגמרי נבלים והנבלים האמיתיים שגורמים לכם לחוש פחד ממשי כשהם עורבים לדמויות האחרות בספר.

ועתה למעוז הספוילרים ואז סיכום נטול ספוילרים

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

1.      הדבר העיקרי שהרגיש לי כמו דאוס-אקס מכינה היה האיש המבוגר שהיה באגם והיה זה שחילץ את דיוויד מהאגם כשהוא איבד את ההכרה וכמעט טבע.

2.      אני שמח ששתי הגופות התגלו ליד האגם, אחרת לכו תדעו אם אליזבת' הייתה מחליטה לחזור בכלל לדיוויד.

3.      אז נכון שציינתי שלא כ"כ הפריע לי שיש בספר דמויות פשטניות? אז אני קצת חוזר בי כי אני כן הייתי מעדיף שהרלן היה מתעכב קצת יותר על אילזבת' בתחילת הספר כדי שאני לפחות הייתי יותר נרגש ושמח שהיא חזרה.

4.      אמנם דיי ניחשתי שדייוויד יצא מזה בחיים בסוף אבל כל ההתפתחות בסוף עם אבא של אליזבת' וסקופ היה חתיכת מריטת עצבים וההחלטה של האבא היה צעד נבון אם עצוב של הרלן כסופר, אחרי מה שהוא עשה לדיוויד ולאליזבת'.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לסיכום:

כמו שיש סרטים מוברחים בבתי ספר לקולנוע לתלמידים שרוצים להצטיין בתחומים של משחק, בימוי, עריכה, צילום וכו, אז לעניות דעתי 'אל תגלה' צריך להיכנס לקטגוריה של ספרי מתח במידה והם רוצים להצטיין באיך להיות סופרים טובים של ספרי מתח. 'אל תגלה' הוא אמנם רק הספר השלישי שיצא לי לקרוא של הרלן קובן אבל אני מרשה לעצמי לבשר שלא רק שמדובר בספר האהוב עליי שלו אבל באחד מספרי המתח הטובים ביותר שיצא לי לקרוא לאחרונה.

**

9/10